גז"ד למורשעים בקשירת קשר לפשע, התפרצות לדירת מתלוננת ושוד בנסיבות מחמירות

מבוא

1.     הנאשמים הורשעו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן בשנית (סומן באות ג) במסגרת הסדר טיעון, כשאין הסכמה לעניין העונש. נאשם 1 הודה למעשה בתחילת המשפט במיוחס לו, נאשם 2 הודה לאחר שמיעת עדות המתלוננת, (ההרשעות הן מימים 18.6.12 ו-21.6.12 כך שתיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז-1977 אינו חל במקרה זה).

2.     על פי עובדות כתב האישום המתוקן בשנית, בתאריך 31.1.2012 קשרו הנאשמים קשר לפרוץ לביתה של המתלוננת, ילידת 1952 ולשדוד כסף ורכוש נוסף בעל ערך. בהמשך לקשר ולצורך קידומו הצטיידו הנאשמים בכובעי גרב, כפפות ואקדח דמי (להלן האקדח), התפרצו לבית המתלוננת בתאריך 1.2.2012 בסמוך לחצות דרך חלון הקומה הראשונה. הנאשמים הגיעו לחדר בו ישנה המתלוננת, העירו אותה, כיוונו לעברה את האקדח והורו לה באיומים ובכוונה להפחידה למסור לידיהם כסף, זהב, תכשיטים ויהלומים שאם לא כן יפגעו בה. המתלוננת המבוהלת אמרה להם כי ברשותה כספת והיא מוכנה למסור להם את תכולתה. אחד הנאשמים תפס בחולצתה של המתלוננת והוליך אותה מהקומה השנייה בה שהתה אל הקומה הראשונה כדי למצוא את מפתח הכספת. בהמשך שבה המתלוננת לקומה השנייה עם מפתח הכספת כשכל העת איימו עליה הנאשמים באמצעות האקדח ואחד המשיך לתפוס בחולצתה. המתלוננת פתחה את הכספת ומסרה לנאשמים שתי מעטפות ובהן 3,215 יורו ו-1,966$ אמריקאים. לאחר קבלת הכסף דרשו הנאשמים באיומים כי המתלוננת תמסור לידיהם תכשיטים וזהב, המתלוננת אמרה כי אין ברשותה רכוש נוסף והתחננה על נפשה. הנאשמים ערכו חיפוש רכוש נוסף בבית, חיטטו במגרות ובארונות ואיימו על המתלוננת לבל תצעק ולבל תתקשר לאיש ויצאו מהבית כשהם מותירים את המתלוננת אחוזת פחד ואימה. בסמוך לאחר מכן נעצרו הנאשמים על ידי המשטרה, הכסף שנגנב נתפס והושב למתלוננת.

3.     הנאשמים הורשעו על פי  הודייתם בעבירות של קשר לפשע-עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-החוק), כניסה והתפרצות למקום מגורים-עבירה לפי סעיף 406(א)+29 לחוק ושוד בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 402(ב)+29 לחוק.

4.     במסגרת הסדר הטיעון שנערך עם נאשם 2, הוסכם כי נאשם 2 יטען (מבלי שהמאשימה תביע התנגדות לכך) כי החזקת האקדח, כיוונו לעבר המתלוננת, אחיזתה בחולצה והדרישה למסירת תכשיטים וזהב, נעשו ע"י נאשם 1 כשנאשם 2 נוכח במקום וכי לאחר קבלת הכסף, נגע נאשם 2 בזרוע של נאשם 1 ואמר לו תעזוב.

5.     לנאשם 1 על פי גיליון המרשם הפלילי (ט/1), 7 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, נשק, סמים, שבוצעו עד שנת 2006 ובגין העבירות האחרונות הוטל עליו עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, לנאשם 2 אין עבר פלילי.

תסקירי שירות המבחן ותסקיר נפגעת העבירה

6.     קצינות מבחן נפגשו עם הנאשמים  והגישו תסקירים לעניין העונש. בעניינו של נאשם 1 תארה קצינת המבחן את התלבטותה והמליצה כי במידה ובית המשפט "ימצא לנכון לאמץ את הגישה השיקומית" הרי שיש לדחות את הדיון בחודשיים ימים על מנת שתבחן אפשרות לשילובו במסגרת של קהילה טיפולית סגורה,  בתסקיר נקבע כי מאבחון שנערך לנאשם 1 עולה "סיכון להישנות התנהגות אלימה ברמה בינונית ובמידת חומרה בינונית", על פי התסקיר הנאשם 1 השתמש בסמים מגיל 18 ובשנים 2006-2011 "שמר על ניקיון מסמים בעקבות טיפול שעבר בקהילה טיפולית", בשל נסיבות אישיות חזר לשימוש מסיבי בסמים ביולי 2011 ולאור המוטיבציה שגילה כעת לשינוי דרכיו, ביקש שירות המבחן לדחות הדיון.

7.     בעניינו של נאשם 2 לא ניתנה המלצה טיפולית, קצינת המבחן הבהירה כי "באם כבוד בית המשפט יגזור דינו לריצוי מאסר בפועל ממש, אנו ממליצים כי יהיה זה לתקופת מאסר שתאפשר אחריה שיקום של חייו וחזרתו לתפקוד נורמטיבי", בתסקיר מתואר הנאשם 2 כאדם שפעל בצורה נורמטיבית, תיפקד באופן חיובי ויציב במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות בחייו, מקבל אחריות מלאה, מגלה אמפתיה והבנה לפגיעתו הקשה בקורבן העבירה וכי להערכת שירות המבחן "הסיכון שיעבור עבירה דומה בעתיד הינו נמוך".

8.     בנוסף הכין שירות המבחן תסקיר נפגע לאחר שיחה ממושכת עם המתלוננת. מטעמי צנעת הפרט לא אפרט את תוכנו של התסקיר המפורט והמעמיק, אציין כי המתלוננת סובלת כיום מסימפטומים פוסט טראומטיים, הבאים לידי ביטוי בחרדות ומחשבות טורדניות המקשים עליה לחזור לתפקוד כפי שהיה בטרם האירוע.

תמצית טענות הצדדים

9.     ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשמים עונש של מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת.  בטיעוניה שמה דגש על הנסיבות החמורות מאד של ביצוע  העבירות ע"י שני הנאשמים כשלטענה אין להבחין ביניהם, שניהם פעלו בצוותא חדא ויש להטיל עליהם עונש זהה. חומרת המעשים נלמדת מהתכנון המוקדם, ומהנסיבות של התפרצות לביתה של המתלוננת באישון לילה, שדידת סכום כסף גדול והפחדת המתלוננת במשך זמן ארוך תחת איומי אקדח בתוך ביתה מבצרה. לתמיכה בטענותיה הפנתה לפסקי דין שונים.

10.                        ב"כ נאשם 1 ביקש להיענות להמלצת שירות המבחן ולדחות הדיון בחודשיים, על מנת לבחון אפשרות שיקומית של הנאשם, לחלופין להטיל עליו עונש מאוזן שיאפשר לו להשתקם בין כותלי בית הסוהר ולחזור לחיים נורמליים עם בת זוגתו, ידועתו בציבור מזה 3.5 שנים. לגבי נסיבות ביצוע העבירה הדגיש כי מדובר באירוע אחד, בו לא נעשה שימוש באקדח אמיתי, לא הייתה פגיעה פיסית במתלוננת ולא נעשה שימוש באלימות ולכן יש לראות את המעשה ברף התחתון של החומרה. בנוסף תאר את נסיבותיו האישיות של נאשם 1 שהיה מכור לסמים בעברו, נגמל למשך חמש שנים ובשל נסיבות משפחתיות קשות חזר להשתמש בסמים לרבות במועד ביצוע העבירות. לטענתו נאשם 1 לא היה הדומיננטי, למשל הרכב בו נעשה שימוש, היה רכבו של נאשם 2 שגם נהג בו. לזכותו יש לזקוף את הודייתו בהזדמנות הראשונה, חסכון בזמן שיפוטי, חרטה כנה ונכונות לפצות את המתלוננת. לתמיכה בטענותיו באשר להעדפת השיקום והענות להמלצת שירות המבחן ולעניין הענישה צרף ב"כ נאשם 1 פסקי דין שונים.

11.ב"כ נאשם 2 ביקשה להטיל עליו מאסר על תנאי בלבד, לחלופין מאסר אותו ירצה בדרך של עבודות שירות, ואם ייגזר מאסר בפועל של ממש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולקבוע כי המאסר יהא לתקופה שתאפשר שיקום של חיי הנאשם וחזרתו לתפקוד נורמטיבי.  בטיעוניה שמה דגש על נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שתוארו בתסקיר, נאשם ללא עבר פלילי, ללא דפוסי התנהגות עבריינים או אלימים, חי חיים נורמטיביים וכי לפי התרשמות שירות המבחן הסיכון כי יעבור עבירה דומה בעתיד הינו נמוך. בנוסף איבחנה בינו לבין נאשם 1 שלו עבר פלילי, הוא החזיק באקדח, כיוונו לעבר המתלוננת ואף תפס בחולצתה, כשנאשם 2 נכח במקום, וביקש מנאשם 1 לעזוב את המקום לאחר קבלת הכסף. לזכותו עומדת חרטתו הכנה ולקיחת האחריות, לתמיכה בטענותיה הציגה פסקי דין שונים.

12.                        בתום הטיעונים טען נאשם 1 כי הבין את הטעות שעשה, הביע צער, לקח אחריות וביקש את עזרת בית משפט. נאשם 2 הביע חרטה והבהיר כי הבין את חומרת העבירה ותאר את תכניותיו ללמוד משפטים.

דיון

לאחר ניתוח טענות הצדדים לא מצאתי לנכון לדחות הדיון כמבוקש ע"י שירות המבחן, ולא מצאתי לאבחן בין שני הנאשמים מהנימוקים שיפורטו להלן.

נסיבות ביצוע העבירה

במדינת ישראל יש זכות חוקתית לכל אדם כי יגנו על חייו ועל גופו וקנינו, הנאשמים בחרו לפגוע בערך חוקתי חברתי זה בדרך של התפרצות לביתו של אדם באישון לילה, עת הוא נם על מיטתו, מתוך ידיעה כי הוא נמצא בבית.